רקע תיאורטי והשערות המחקר
חדשנות פתוחה: זרמים נכנסים ויוצאים
חדשנות פתוחה מוגדרת כתהליך חדשנות מבוזר המבוסס על ניהול מכוון של זרימת ידע דרך גבולות ארגוניים, תוך שימוש במנגנונים כספיים ולא כספיים בהתאם למודל העסקי של כל ארגון. ניתן לחלק את החדשנות הפתוחה לשני סוגי זרמי ידע עיקריים: זרמים נכנסים וזרמים יוצאים.
זרמים נכנסים מתייחסים לרכישת רעיונות וידע טכנולוגי ממקורות חיצוניים, בנוסף לפיתוחם הפנימי. ארגונים יכולים לקדם זרמים אלה על ידי שיתוף פעולה עם ספקים, לקוחות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר. לעומת זאת, זרמים יוצאים מתייחסים להעברת רעיונות וטכנולוגיות שאינם מנוצלים מספיק אל מחוץ לחברה, לשימוש ארגונים אחרים, למשל באמצעות הרישוי של טכנולוגיות, מכירת פטנטים או הקמת חברות בנות. מחקרים מראים כי בדרך כלל זרמים נכנסים זוכים ליותר תשומת לב מאשר זרמים יוצאים, הן מצד חוקרים והן מצד מנהלים בפועל.
תרבות ארגונית
תרבות ארגונית מוגדרת כמכלול של הנחות, עמדות, ערכים ומשמעויות משותפות המשפיעות על חשיבה והתנהגות חברי הארגון. המסגרת של Cameron and Quinn (2006) מציעה ארבעה סוגי תרבות ארגונית:
- תרבות שבטית (Clan): דומה לעסק משפחתי, מאופיינת בתחושת שייכות חזקה, עבודת צוות, מעורבות עובדים ומחויבות הדדית. מנהיגים נתפסים כחונכים או כדמויות הוריות, ונורמות הנאמנות והמסורת חזקות.
- תרבות אדהוקרטית (Adhocracy): מאופיינת בקידום הסתגלות, גמישות ויצירתיות בסביבות לא ודאיות. ארגונים אלה מתאפיינים ביזמות, לקיחת סיכונים ויכולת תגובה מהירה לשינויים.
- תרבות היררכית (Hierarchy): מאופיינת בכללים ברורים, מבנה שליטה, יציבות ויעילות. מדגישה תהליכים צפויים ותקנות, ולרוב יוצרת מתח בין חדשנות לעמידה בכללים.
- תרבות שוק (Market): מוכוונת תחרותיות, הישגים ופרודוקטיביות. מדגישה עסקאות עם הסביבה החיצונית, בעיקר עם לקוחות וספקים, ושואפת להשגת יתרונות תחרותיים.
בהתבסס על מאפיינים אלה, גובשו עשר השערות הקושרות בין סוגי התרבות הארגונית לבין זרמי החדשנות הפתוחה (H1 עד H8), וכן שתי השערות הקושרות זרמים אלה לביצועים חדשניים (H9-H10).
ביצועים חדשניים ומערכת אקולוגית של חדשנות
ביצועים חדשניים הם מרכיב מפתח בביצועים הארגוניים הכוללים, ומקיפים פיתוח מוצרים ושירותים חדשים, שיפור תהליכי ייצור ואימוץ שיטות ניהול ושיווק חדשות. מחקרים מצביעים על כך שחברות פתוחות יותר נוטות להיות חדשניות יותר, וכי זרמים נכנסים מסייעים לחדשנות רדיקלית בעוד שזרמים יוצאים משפיעים יותר על חדשנות מצטברת.
מערכת אקולוגית של חדשנות מורכבת מקבוצת גורמים מקושרים, ובהם חברות, לקוחות, ספקים, מתחרים ואוניברסיטאות, המשתפים פעולה ומתחרים בו-זמנית ליצירת ערך. ביצועים טובים בתוך מערכת אקולוגית כזו עשויים לתרום לפיתוח טכנולוגיות חדשות, ידע שוק וקניין רוחני. לפיכך, נוסחו שתי השערות נוספות (H11-H12) הטוענות כי ביצועי המערכת האקולוגית של החדשנות ממתנים את הקשר שבין זרמי החדשנות הפתוחה לביצועים החדשניים.
מתודולוגיה
המחקר מבוסס על נתונים שנאספו מ-169 חברות ישראליות בתחומי טכנולוגיית המידע והכימיה בברזיל, תחומים המוכרים כבעלי רמות גבוהות של חדשנות פתוחה. הנתונים נאספו באמצעות שאלון שפותח על בסיס המסגרת התיאורטית של המחקר ונבחן מראש על ידי מומחים. כל הפריטים נמדדו בסולם ליקרט בן 7 נקודות.
מדגם המחקר נבנה בשיטת דגימה אקראית מתוך מאגרי נתונים של איגוד חברות התוכנה הברזילאי (ABES) ואיגוד התעשייה הכימית הברזילאי (ABIQUIM). מגבלת הגודל המינימלית של המדגם הנדרשת, n=118, עמדה בה המדגם שנאסף.
הנתונים נותחו בשיטת מודלים של משוואות מבניות בגישת ריבועים חלקיים (PLS-PM), באמצעות תוכנת SmartPLS 3. שיטה זו נבחרה בשל המורכבות של המודל, שלב ההתפתחות של תחום המחקר, ויכולתה לבחון מגוון מטרות מחקר. הניתוח כלל שלושה שלבים: הערכת מודל המדידה (מודל חיצוני), הערכת המודל המבני (מודל פנימי) ובחינת ההשערות, לצד בדיקות חוסן.
תוצאות
הערכת מודל המדידה הראתה כי רוב מדדי התוקף והאמינות עומדים בסף הנדרש. ערכי עומס הגורמים (Factor Loading), שונות ממוצעת מחולצת (AVE), אלפא של קרונבך וגורם אמינות מרוכבת (Composite Reliability) תאמו את הנחיות הניתוח, למעט פריטים בודדים שהוצאו מהמודל כדי לחזק את תוקף ההתכנסות.
בבחינת ההשערות התקבלו הממצאים הבאים:
- תרבות שבטית משפיעה לחיוב הן על זרמים נכנסים (H1) והן על זרמים יוצאים (H2).
- תרבות אדהוקרטית היא סוג התרבות הארגונית בעל ההשפעה החזקה ביותר, ומשפיעה לחיוב על זרמים נכנסים (H3) ועל זרמים יוצאים (H4).
- תרבות היררכית אינה משפיעה באופן מובהק על זרמים נכנסים (H5 לא נתמכה), אך משפיעה לשלילה על זרמים יוצאים (H6 נתמכה).
- תרבות שוק משפיעה לחיוב על זרמים נכנסים (H7), אך לא נמצאה השפעה מובהקת שלה על זרמים יוצאים (H8 לא נתמכה).
- זרמים נכנסים משפיעים לחיוב על הביצועים החדשניים (H9), בעוד שלא נמצאה השפעה מובהקת של זרמים יוצאים על ביצועים חדשניים (H10 לא נתמכה).
- ביצועי המערכת האקולוגית של החדשנות ממתנים לחיוב את הקשר שבין זרמים נכנסים לביצועים חדשניים (H11 נתמכה), אך לא נמצאה השפעה מתנה מובהקת בין זרמים יוצאים לביצועים חדשניים (H12 לא נתמכה).
בבדיקות החוסן לא נמצאו עדויות להטיית אנדוגניות, להשפעות לא לינאריות, ולא לאי-הומוגניות בלתי נצפית, מה שמחזק את מהימנות ממצאי המחקר.
דיון ומסקנות
ממצאי המחקר מצביעים על כך שתרבות אדהוקרטית היא סוג התרבות הארגונית המשפיע ביותר על אימוץ החדשנות הפתוחה. תוצאה זו מתיישבת עם הספרות הרחבה הטוענת כי תרבות אדהוקרטית מעודדת חדשנות ופתיחות. בהתבסס על גישת הידע (KBV), ממצא זה מרמז כי לשם הגברת החדשנות הפתוחה יש לתעדף מנגנוני יצירה, העברה ושיתוף של ידע, ולטפח יצירתיות כמאפיין תרבותי.
גם התרבות השבטית נמצאה כמשפיעה לחיוב על שני סוגי הזרמים. שני סוגי התרבות הללו, האדהוקרטית והשבטית, מאופיינים בעבודת צוות, גמישות ויצירתיות, המסייעות להעברת ידע בין עובדים ולשיפור תהליכי החדשנות. אפיון זה עולה בקנה אחד עם מאפייני התרבות הארגונית הברזילאית, הכוללים קולקטיביזם, גמישות ואישיות, שמקדמים שיתוף ידע ומעודדים חדשנות פתוחה.
הקשר השלילי שנמצא בין תרבות היררכית לזרמים יוצאים מחזק מחקרים קודמים שהצביעו על כך שתרבות מבוססת כללים ושליטה אינה מיטיבה עם חדשנות ושיתוף פעולה פתוח. ייתכן שהדבר נובע מנטיית הארגונים ההיררכיים לשלוט ולהגביל, מה שמוביל להתנגדות לשיתוף ידע עם גורמים חיצוניים.
העובדה שתרבות שוק משפיעה רק על זרמים נכנסים ולא על זרמים יוצאים עשויה לנבוע מהאופי התחרותי והאגרסיבי של חברות בעלות תרבות שוק, המקשה עליהן לחלוק ידע עם גורמים חיצוניים, ומוביל לרמה גבוהה יותר של "תסמונת לא-נוצר-כאן".
אי-מציאת קשר מובהק בין זרמים יוצאים לביצועים חדשניים בקרב החברות הברזילאיות מוסברת בהיעדר מסורת פנימית חזקה של מחקר ופיתוח בחברות ברזילאיות, הנוטות לספוג טכנולוגיות מהסביבה החיצונית דרך זרמים נכנסים, ולא לשווק ידע ופיתוחים פנימיים כלפי חוץ.
השלכות תיאורטיות, יישומיות ומדיניות
מבחינה תיאורטית, המחקר תורם להרחבת הידע על תרבות ארגונית, גישת הידע (KBV) וחדשנות פתוחה בהקשר של כלכלות מתפתחות, ובפרט בברזיל שנתוניה נמצאים חסרים בספרות הקיימת.
מבחינה מעשית, מנהלים המעוניינים לשפר את ביצועי החדשנות הפתוחה בארגוניהם צריכים לשאוף לפתח מאפיינים של תרבות אדהוקרטית, דהיינו עידוד יזמות פנים-ארגונית, יצירתיות ולקיחת סיכונים. יש לקדם סביבה פתוחה ושיתופית, להגביר אינטראקציות של שיתוף ידע בין עובדים ובינם לבין גורמים חיצוניים, ולהשקיע בניהול ידע כדי לשפר את הביצועים החדשניים.
מבחינת מדיניות ציבורית, ממשלות המעוניינות לתמוך ביעילות בחדשנות ארגונית צריכות לקחת בחשבון גם את סוג התרבות הארגונית הדומיננטי בחברות שהן תומכות בהן, ולהעדיף תרבות אדהוקרטית. כמו כן, הממשלה יכולה לשמש כמניע של מערכות אקולוגיות של חדשנות על ידי תיאום שיתוף ידע וטכנולוגיות בין גורמים שונים, ולתמוך בהעברת ידע ברמה הבינלאומית כדי לעודד זרמים יוצאים.
מגבלות ומחקר עתידי
בין מגבלות המחקר ניתן לציין את ההתמקדות בשני ענפים תעשייתיים ספציפיים ובמדינה אחת, מה שמגביל את יכולת ההכללה של הממצאים. מחקרים עתידיים יכולים להרחיב את הבדיקה לענפים נוספים, להשוות בין מדינות בעלות תרבויות שונות משמעותית, ולבחון בחברות בעלות תרבות ארגונית דומיננטית מסוימת את ההזדמנויות, החסמים ותמריצי אימוץ החדשנות הפתוחה. כן מוצע לנתח את הקשרים בין תרבות ארגונית לחדשנות פתוחה תוך שימוש בתיאוריות ניהוליות נוספות, ולחקור כיצד חברות יכולות לשנות בהדרגה את תרבותן לעבר מאפיינים המעודדים חדשנות.
מקור שהוזכר בסיכום
Cameron, K. S., & Quinn, R. E. (2006). Diagnosing and changing organizational culture: Based on the competing values framework. John Wiley & Sons.
מקור
Scaliza, J. A. A., Jugend, D., Jabbour, C. J. C., Latan, H., Armellini, F., Twigg, D., & Andrade, D. F. (2022). Relationships among organizational culture, open innovation, innovative ecosystems, and performance of firms: Evidence from an emerging economy context. Journal of Business Research, 140, 264-279.
