המבוא הוא חלק חשוב בעבודה הסמינריונית, ועל אף שהוא מופיע בתחילת העבודה, ממש כשמו, לעתים נוהגים לכתוב אותו דווקא בסוף. זאת משום שלפעמים במהלך כתיבת הסמינריון התכנית המקורית לעבודה עוברת שינויים. אך בין אם מחברים את המבוא בסוף כתיבת העבודה או בתחילתה, מבוא טוב צריך לכלול את הרכיבים הבאים (לא בהכרח בסדר הזה): הצגה תמציתית של הנושא הכללי והעניין המחקרי בו; מיקוד של הנושא הספציפי של העבודה; מטרת העבודה ושאלת המחקר; הכלים בהם תשתמש העבודה על מנת לענות על שאלת המחקר בקווים כלליים ביותר; וחשיבותו של המחקר מבחינה תיאורטית ומעשית. אנו בהאקדמיק שמחים להציע לכם דוגמא בחינם למבוא של עבודה סמינריונית בסוציולוגיה. קריאה מהנה!
התמודדויות של בני הזוג בזוגות מעורבים של יהודים וערבים נוצרים בישראל
מבוא
המונח נישואי תערובת משמש בספרות האקדמית להגדרת זוגות שמגיעים מרקעים אתניים, תרבותיים או דתיים שונים או שאינם מתרגלים אותה הדת (Chapman, 2011; Gaya, 2022). בנישואי תערובת, המפגש הבין תרבותי בין בני הזוג וחוויית הזרות שנובעת ממנו נובעים ממידת קרבתו של הפרט אל הסביבה הזרה, האחרת, ומאופיינים על פי מידת הדמיון והשוני בין אפיוניו של אותו הפרט לאפיוני אותה הסביבה (קריבוש, 2008). נישואי התערובת הם תופעה בולטת בארצות שונות בעולם, הנפוצה גם בחברה הישראלית. סוגים שונים של נישואי תערובת בישראל כוללים נישואים בין- עדתיים ונישואים בין-דתיים, ודוגמה לכך היא נישואים בין אזרחי ישראל יהודים וערבים (Gaya, 2022; Sabbah-Karkabi, 2022).
חשוב לציין שבכל מערכת יחסים מוצלחת נדרשות יכולות של פשרה וקבלה של הבחירות האישיות והאמונות של האדם האחר בקשר, ולא רק בנישואי תערובת, אך עם זאת שנישואי תערובת הם תופעה אשר משקפת בחירה של שני אנשים לחלוק את חייהם, תוך הכרה בהבדלים ביניהם מבחינת הרקע הדתי, האמונות והמנהגים שלהם (Chapman, 2011; Fresnoza-Flot, 2022).
יכולת ההסתגלות וההשתלבות של הזוגות המעורבים, יהודים-ערבים בישראל, מושפעים במידה רבה מיחס החברה אליהם. אם נשווה את תופעת נישואי התערובת בארץ למקומות אחרים בעולם, ובמיוחד למדינות מערביות, נראה שהלחצים החברתיים הפועלים בארץ שונים מאלה הפועלים במדינות אחרות, ואכן, ההבדלים המיוחדים שבין שתי הקבוצות החברתיות הללו, הערבית והיהודית, משווים לתופעה בארץ אופי ייחודי (Gaya, 2022; Fogiel-Bijaoui, 2017; Sabbah-Karkabi, 2022).
התופעה של נישואי תערובת היא בעלת השפעה חברתית עמוקה, מפני שהיא משקפת את האופן שבו החברה תופשת את הקבוצות השונות שמתקיימות בה, ואת נקודות המפגש ביניהן (Gaya, 2022; Fogiel-Bijaoui, 2017). זוהי גם תופעה שמעוררת רגשות עזים, בעיקר במשפחות שבהן היא מתקיימת, וניתן לראות שנישואים של בן משפחה, אשר בדרך כלל נתפשים כאירוע משפחתי משמח, עלולים להיתקל לעיתים בתגובות מאד קשות ושליליות כאשר מדובר בנישואים בין בני זוג מרקע אתני, תרבותי, או דתי שונה (Bonfanti, 2021).
ישנן דרכים שונות לתפוש את התופעה עצמה – למשל, אפשר לחשוב על האדם שמתחתן מחוץ לקבוצת שייכותו כאדם שמנסה לברוח ממנה, ובמקרה שכזה הסיבה העיקרית של נישואי תערובת היא ההתרחקות והיציאה מחיי קהילת המקור. אך לחלופין, אפשר לחשוב על בני זוג שמחליטים להינשא למרות הבדלים בתרבות או בדת שממנה הם מגיעים כשני אנשים שבסך הכל מחפשים דרך לממש את אהבתם, למרות כל ההבדלים שביניהם (Lehrer & Chiswick, 1993).
כערבייה נוצרייה הנשואה לישראלי יהודי יש לי עניין רב בנושא של נישואי התערובת בין ערבים נוצרים ליהודים במדינת ישראל. שתי התרבויות האלו, הערבית נוצרית והיהודית, חולקות נקודות דמיון רבות אך גם הבדלים משמעותיים, ועל כן, המפגש בין אנשים משתי התרבויות הללו ברמה האישית, האינטימית, הוא מרתק בעיניי. גם תגובות הסביבה לנישואי תערובת, והאופן שבו הן משקפות את היחס של כל אחת משתי החברות כלפי התופעה עצמה, כלפי החברה השנייה וכלפי עצמן, הן תופעה שיש להתעמק בה, לדעתי. מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק מהם הקשיים בסיפורים האישיים של נישואי הזוגות המעורבים במגזר הערבי נוצרי? ומהן האסטרטגיות לפתור את הקשיים?
כדי לענות על שאלות אלה אשתמש בשיטת מחקר איכותנית המתבססת על ראיונות עם שני בני הזוג בזוגות מעורבים של יהודים ושל ערבים נוצרים בישראל. אין התמקדות במחקר כיום בנושא של נישואי התערובת בין ערבים ליהודים בישראל, ורק מעט המחקרים שעוסקים בנושא (לדוגמא: Gaya, 2022; Sabbah-Karkabi, 2022). מחקרים אלה מתייחסים בדרך כלל לנישואים בין ערבים מוסלמים לבין יהודים, וכמעט ולא מתייחסים לנישואין בין ערבים נוצרים לבין יהודים. לכן, מעבר לעניין האישי יש גם חשיבות מחקרית לחקור נישואין מעורבים של נוצרים ויהודים בישראל.
ביבליוגרפיה
הרשימה הביבליוגרפית אינה חלק מהדוגמא בחינם, אבל אתם יכולים לרכוש אותה במחיר סמלי באתר ספיטבול. לרכישת הרשימה הביבליוגרפית לחצו כאן.
צריכים מבוא לעבודת סמינריון?
אנחנו פה בשבילכם. פנו אלינו בטופס או במייל: mavo@hackademic.co.il ואל תשכחו לצרף את כל ההנחיות והחומר. אנחנו נחזור אליכם ממש ממש מהר.