איך כותבים ממצאים בעבודה סמינריונית כמותית

סטודנטים רבים מגיעים לשלב כתיבת פרק הממצאים בעבודה הסמינריונית הכמותית שלהם ומגלים שלמעשה לא קיבלו מספיק הדרכה איך לכתוב את הפרק הזה, והמנחים לא ממש מראים נכונות להדריך איך לכתוב את הממצאים. אנחנו כאן כדי לעזור. כשתסיימו לקרוא את המדריך הזה תופתעו לגלות שכתיבת פרק ממצאים בעבודה סמינריונית כמותית זה הרבה יותר פשוט ממה שחשבתם. נתחיל.

מה צריך בשביל לכתוב פרק ממצאים בעבודה סמינריונית כמותנית?

יש כמה דברים שאתם צריכים לפני שאתם מתיישבים לכתוב את פרק הממצאים בעבודה הכמותנית. אם אין לכם אותם, אתם עוד לא בשלב המתאים לכתוב את הפרק וצריך קודם כל להשיג אותם ואז לחזור לכאן להמשך כתיבת הפרק:

  • נתונים. את פרק הממצאים בעבודה הכמותית אנחנו יכולים לכתוב רק אחרי שכבר העברנו את השאלונים והקלדנו את הנתונים, נזדקק לנתונים כדי לכתוב את הפרק. לכן אם עוד אין לכם נתונים או שהם לא מוקלדים לתוכנה הסטטיסטית (כגון SPSS), השיגו קודם את הנתונים וחזרו לכאן לאחר מכן כדי להמשיך את הכתיבה.
  • השערות מחקר. כדי לכתוב את פרק הממצאים בעבודה כמותית צריכים את השערות המחקר שתכננתם לבדוק. אם הגעתם לכתיבת פרק הממצאים ועוד אין לכם השערות מחקר זה לא אידיאלי, אבל לא מאוחר מדי לנסח השערות מחקר. נסחו השערות מחקר שניתנות לבדיקה באמצעות הנתונים שלכם וחזרו לכאן להמשיך את הכתיבה.
  • תוכנה סטטיסטית לביצוע הניתוחים. ממצאים בעבודה סמינריונית כמותנית מתבססים על ניתוחים סטטיסטיים. לכן כדי לכתוב את פרק הממצאים נדרשת תוכנה מתאימה, כגון SPSS. אין לכם תוכנה מתאימה השיגו אחת או שלחו את הנתונים ואת השערות המחקר שלכם לניתוח סטטיסטי, ולאחר מכן תוכלו להתקדם לכתיבת פרק הממצאים.
  • הרבה הרבה מצב-רוח טוב. תאמינו לנו, אתם תזדקקו לזה.

 

איך לכתוב ממצאים בעבודה סמינריונית כמותית?

השגנו את כל הדברים הדרושים ברשימה? הידד, אפשר להתקדם לכתיבת פרק הממצאים, וכמו שהבטחנו תראו שזה לא כל-כך מסובך. פרק ממצאים בעבודה סמינריונית כמותנית מתחלק לשלושה חלקים. השניים הראשונים הם חובה ואמורים להופיע בכל עבודה, ואילו השלישי מופיע רק בחלק מהעבודות (אם נדרש). אלו החלקים:

  1. סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר
  2. בדיקת השערות
  3. ניתוחים נוספים

 

נעבור חלק חלק ונראה מה צריך להיות בו.

 

סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר

חלק זה של פרק הממצאים מכיל את הסטטיסטיקה התיאורית של משתני המחקר שלנו. איך נדע אם משתנה הוא משתנה מחקר? משתנה מחקר הוא משתנה שיש לגביו השערות במחקר. מה הכוונה? בשאלונים בטח מדדתם גם משתנים שאינם משתני המחקר שלכם, כמו משתנים דמוגרפיים שלא מופיעים בהשערות המחקר. נמחיש את העניין באמצעות דוגמא. נניח שהעבודה שלנו מתמקדת במוטיבציה לעבודה בקרב אחיות, ויש לנו שתי השערות: (1) יימצא קשר חיובי בין תמיכה ארגונית לבין מוטיבציה לעבודה (2) יימצא קשר חיובי בין רמת ההשכלה לבין מוטיבציה לעבודה. משתני המחקר שלנו הם המשתנים המוזכרים בהשערות. יש לנו שלושה משתנים: תמיכה ארגונית, מוטיבציה לעבודה, ורמת השכלה. לצורך העניין זה לא משנה אם בדקנו משתנים דמוגרפיים נוספים כמו גיל, מגדר וכד' – אלה נקראים משתני רקע וכבר הצגנו את הסטטיסטיקה התיאורית שלהם בפרק שיטת המחקר (תיאור המדגם). בפרק הממצאים נציג רק את הסטטיסטיקה התיאורית של המשתני המחקר, כלומר – המשתנים שמוזכרים בהשערות.

איך להציג סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר? הדבר תלוי בסוג סולם המדידה. לגבי משתנים שמיים (נומינליים) וסודרים (אורדינליים) נציג טבלת שכיחויות. לגבי משתנים קוואזי-אינטרוואליים, משתני רווח (אינטרוואליים) או משתני מנה (סקייל) נציג טבלה ובה מינימום, מקסימום, ממוצע וסטיית תקן. בדוגמא שלנו רמת השכלה היא משתנה סודר, ולכן נציג טבלת שכיחויות רמת ההשכלה של כל האחיות במדגם. תמיכה ארגונית ומוטיבציה לעבודה הן משתנים קוואזי-אינטרוואליים, ולכן נציג עבורם טבלה שכוללת עבור כל משתנה: מינימום, מקסימום, ממוצע וסטיית תקן.

חשוב אחרי כל טבלה לכתוב תיאור מילולי של הממצאים העיקריים. למשל אחרי שהצגנו את טבלת השכיחיות, לכתוב במילים את הממצאים העיקריים בטבלה. גם לגבי טבלאות הטווח הממוצע וסטיית התקן יש לכתוב מה ראינו בטבלה, למשל – האם הממוצע של התמיכה הארגונית קרוב יותר לצד העליון של הסקאלה? לצד התחתון? לאמצע? וכן הלאה לגבי כל משתנה שהצגנו. זהו, לאחר הצגת הטבלאות והתיאור המילולי סיימנו חלק זה של הממצאים, נעבור לחלק הבא.

 

בדיקת השערות המחקר

בדיקת השערות המחקר זהו החלק העיקרי של פרק הממצאים והוא פשוט לכתיבה, מכיוון שכל מה שיש לעשות זה לבדוק את ההשערות ולדווח על התוצאות. עבור כל השערה נבצע את השלבים הבאים:

  1. נזכיר בקצרה את ההשערה ונציין איזה מבחן סטטיסטי ביצענו כדי לבדוק אותה.
  2. נציג את תוצאות הבדיקה. אם ההצגה היא בטבלה, נוסיף גם תיאור מילולי לאחר הטבלה.
  3. נפרש את התוצאות, כלומר נכתוב במפורש האם התוצאות איששו את ההשערה, הפריכו אותה, או שהתוצאות לא מאפשרות להפריך או לאשש את ההשערה.

 

איך נדע איזה ניתוח סטטיסטי מתאים? בעבודות סמינריוניות יש לנו שני סוגים עיקריים של השערות:

  • השערות המתייחסות לקשר בין משתנים.
  • השערות המתייחסות להבדל בין קבוצות.

ראשית עלינו להחליט איזו מבין האפשרויות מתאימה להשערה שאנחנו בודקים עכשיו. אם נבדוק את ההשערה הראשונה שלנו בדוגמא "יימצא קשר חיובי בין תמיכה ארגונית לבין מוטיבציה לעבודה", נראה שהיא מדברת על על קשר בין משתנים, לכן נעבור להשערות שמדברות על קשר בין משתנים. אם יש לנו השערה אחרת, למשל "יימצא הבדל בין דתיים לחילונים ברמת שביעות הרצון מהחיים", מדובר על השערה הבודקת הבדל בין קבוצות, ולכן נעבור להשערות הבודקות הבדל בין קבוצות.

 

השערות המתייחסות לקשר בין משתנים

בעבודות סמינריוניות יש לנו בדרך כלל שני סוגים עיקריים של השערות הבודקות קשר בין משתנים: השערות שבהן שני המשתנים הם בסולם קוואזי-אינטרוואלי ומעלה, והשערות שבהן לפחות אחד מהמשתנים הוא בסולם סדר. אם שני המשתנים שלנו הם בסולם קוואזי-אינטרוואלי ומעלה, הניתוח המתאים הוא מתאם פירסון. אם אחד מהמשתנים הוא בסולם סדר והשני קוואזי-אינטרוואלי ומעלה או גם סדר – הניתוח המתאים הוא מתאם ספירמן.

 

השערות המתייחסות להבדל בין קבוצות

גם לגבי השערות המתייחסות להבדל בין קבוצות בעבודות סמינריוניות יש שני סוגים עיקריים, שקל להבחין ביניהם: אם יש לנו שתי קבוצות, המבחן המתאים הוא מבחן t. אם יש לנו שלוש קבוצות ומעלה, המבחן המתאים הוא אנובה One way ANOVA.

 

כמובן שיש עוד מבחנים סטטיסטיים רבים, אך הארבעה שהוצגו כאן הם הנפוצים ביותר בעבודות סמינריוניות ומתאימים לרוב העבודות הסמינריוניות הכמותיות. לאחר שסיימתם להציג עבור כל השערה (1) תזכורת על ההשערה ואיזה ניתוח בוצע כדי לבדוק אותה (2) הצגת תוצאות הניתוח (3) פירוש התוצאות – סיימתם חלק זה, החלק העיקרי בפרק הממצאים בעבודה סמינריונית כמותנית. ברוב העבודות הסמינריוניות, פרק הממצאים מסתיים כאן. בחלק מהעבודות בנוסף לבדיקת ההשערות יש גם ממצאים נוספים. אם יש כאלה, עברו לפרק הבא.

 

ממצאים נוספים

בחלק מהעבודות הסמינריוניות נדרשים ניתוחים נוספים מעבר לבדיקת ההשערות. ניתוחים אלה יכולים להיות, למשל: שאלות מחקר שסקירת הספרות לא איפשרה לנסח עבורן השערות מחקר, אבל עדיין רוצים לבדוק אותן במסגרת העבודה; בדיקות נוספות שיכולות לענות באופן מקיף ורחב יותר על שאלת המחקר, מעבר לבדיקת ההשערות בלבד; בקשות מיוחדות של המרצה; ועוד. במקרים כאלה נציג את הבדיקות הנוספות שערכנו בתת פרק זה, אבל המבנה של הצגת כל בדיקה יהיה מקביל למבנה שבו הצגנו את בדיקת השערות המחקר בתת הפרק הקודם. כלומר – קודם נכתוב מה אנחנו רוצים לבדוק, לאחר מכן נכתוב באיזה מבחן סטטיסטי בחרנו, נציג את התוצאות (אם הן בטבלה אז נוסיף גם הסבר מילולי), ובסוף נסיק את המסקנות – מה התוצאות האלה בעצם אומרות לגבי מה שבדקנו?

 

סיכום

אם סיימתם את כל השלבים הללו, סיימתם את פרק הממצאים בעבודה הסמינריונית הכמותית שלכם. כל הכבוד! אם אתם מרגישים שאתם צריכים עזרה בכל חלק של כתיבת הממצאים או של הניתוחים הסטטיסטיים אל תהססו לפנות אלינו במייל contact@hackademic.co.il או בטופס בצד> ונשמח לעזור:)

מרגישים שדוגמא יכולה לעזור לכם? היעזרו בדוגמא שלנו לפרק ממצאים בעבודה סמינריונית כמותית.

צריכים עזרה בכתיבת עבודה אקדמית?

שלחו לנו הודעה ונחזור אליכם בהקדם

קבלו הצעת מחיר משתלמת

מלאו את כל הפרטים וציינו סוג ונושא העבודה. אנחנו נחזור אליכם תוך זמן קצר.